זה לא סוד שכמעט כולנו עובדות קשה כל השבוע.
מתרוצצות בין העבודה, טיפול בניקיונות, טיפול בילדים, רצות בין מטלות שונות ואפילו טיפול מסור בבעל.
כל השבוע מרגישות חוסר שקט ומחכות כבר לרוגע של שבת בכדי לתת מנוחה לגוף ולנפש.
אך מה שעוד יותר מיוחד בשבת, זה השינוי שאנו עושות בעצמינו.
לאחר שכבר כל הבית מאורגן, האוכל הטעים כבר בושל, השולחן ערוך והנרות מחכים שנדליק אותם אנו מתחילות להתארגן לכבוד שבת בעצמינו.
למרות שהדבר שהכי נוח עבורינו הוא להיזרק עם ספר על הספה בלבוש מרושל, אנו בוחרות ומקפידות ללבוש לכבוד שבת את הבגדים היפים והמיוחדים ביותר.
וכך אנו מקפידות שכל בני הבית יעשו.
שמלות צנועות , חולצה או חצאית חגיגיים המשרים עלינו אוירה מיוחדת משאר ימות השבוע, וכמובן שאנו מתאימות לה את התכשיטים המתאימים הנעלים המיוחדות ואת המטפחת הכי יפה ומחמיאה שיש.
בעדות שונות נהגו לייעד בגדים במראה מיוחד שיהיו לכבוד שבת בלבד.
למשל: יהודי מרוקו נהגו ללבוש גלימה שחורה או לבנה עם עיטור רקום במלאכת יד והנשים עטו על ראשן שביס גדול עם קישוטים רקומים מיוחדים ואילו יהודי מזרח אירופה התהדרו בבגד עליון, מעין ג’קט העשוי מבד משי והנשים שלהם התהדרו במטפחת ראש לבנה וחלקה.
לא סתם הסיפור ‘חנה’לה ושימלת השבת’ הפך פופולרי מאוד. זהו סיפור המדגיש ברובו את עניין הלבוש המיוחד לכבוד שבת קודש.
כאשר אנו מתארגנים לשבת ומתלבשים בבגדים יפים יותר משאר ימות השבוע, אנו מרגישים תחושה מיוחדת באויר. תחושת רוגע ושלווה עוטפת אותנו וגורמת לנו להרגיש שקדושת השבת שומרת עלינו.
ישנו משהו קסום וקדוש בישיבה בשולחן שבת כשכל בני הבית לבושים בבגדים הנבחרו בקפידה, אף אחד אינו ממהר לעיסוקיו והמשפחה מתאחדת כך פעם בשבוע ומשתפת במה שעבר עליהם במשך השבוע, והכל באווירה רגועה, משמחת וחגיגית.
כל כך מרגיע מיוחד ובעיקר קדוש ומזל שלנו היהודים יש את השבת כל שבוע מחדש.
